אתר הטבילה קאסר-אל-יהוד
הטבלתו של ישו מנצרת נחשבת למקום לידתו הרוחנית. עבור המאמינים הנוצרים, אתר הטבילה נחשב לשלישי בחשיבותו אחרי כנסיית המולד וכנסיית הקבר.
המשמעות התנכית של המקום
לפי המסורת, מקום זה בנהר הירדן הוא המקום בו בני ישראל, המובלים על ידי יהושע בן נון, חצו את הנהר כדי להיכנס לארץ המובטחת בעקבות יציאת מצרים ושם, כ-300 שנה מאוחר יותר, אליהו הנביא חצה את הנהר בכיוון הנגדי כדי להילקח לגן עדן על ידי מרכבות אש, כפי שראה תלמידו אלישע.
בנוסף, מאמינים גם כי זה המקום בו ישו הוטבל על ידי יוחנן המטביל. חוקרים לא יכולים לזהות את המיקום המדויק של אירועים אלו מעבר לסימוכין שהם התרחשו בסמוך ליריחו. עם זאת, מכיוון שים המלח מהווה מחסום טבעי בין ארץ מואב מעבר הירדן, כאשר מגיעים מדרום, האפשרות היחידה למעבר יבשתי אל הארץ המובטחת היה מהמקום בו נהר הירדן נשפך לים המלח, מצפון לקו חופו הצפוני.
תיאולוגיה וכתובים
מבחינה תיאולוגית, טבילתו של ישו ‘חיקתה’ את כניסת בני ישראל לארץ המובטחת.
לאחר 40 שנה במדבר, חציית הנהר מתוארת בספר יהושע ג’: 11-17 כשהתרחשה בנהר יבש לאחר שאלוהי ישראל עצר את זרימת הנהר לנוחיותם של 12 השבטים ברגע שארון הברית ו-12 גברים נכנסו למים. אירוע זה נחשב לטבילה הרוחנית של ילדי ישראל במים הקדושים, המסמלים את מעברם מנוודות לריבונות בארץ משלהם.
באופן דומה, בטבילת ישו, המתוארת בבשורה של מארק 1: 9-11, נראית כמעבר מהנקודה בה ישו מפסיק את חייו הפשוטים בנצרת ומתחיל בכהונתו הציבורית (מארק 1: 14-15), בה הוא מבצע ניסים ומקבל הכרה, אך תחילה, נאמר לנו בבשורה של מארק 1: 12-13 כי גם ישו, בזמן צום, ‘נבחן’ על ידי השטן במשך 40 ימים ולילות מיד לאחר טבילתו.
מיקום אתר הטבילה של ישו
האתר עצמו ממוקם כ-8 קילומטרים צפונית להצטלבות כביש 90 וכביש 1, 15 קילומטרים מהחוף הצפוני של ים המלח .
היסטוריה אחרונה
נהר הירדן מהווה את הגבול בין מדינת ישראל לממלכת ירדן. בין 1967 ל-1944, לא ניתן היה לבקר באתר, הנעול ב’ארץ של אף אחד’ בין גדרות תיל ומוקף שדות מוקשים. לאחר הסכם השלום בין המדינות השכנות ב-1994, הגבול הוגדר בתחומי קווי הפסקת האש הקודמים והגישה אליו התאפשרה.
עם זאת, במשך מספר שנים לאחר 1994, הכניסה התאשרה רק בליווי צבאי וכללה לוגיסטיקה ונהלים מסובכים. משנת 2011, תקנות חדשות ועבודה באתר אפשרו גישה קלה וחופשית אליו, שכעת מנוהלת על ידי רשות הטבע והגנים של ישראל.
מי נהר הירדן
האתר סובל ממים באיכות מפוקפקת מכיוון שכתוצאה מהסכם השלום בין ישראל לירדן, לא זרמו מים בקביעות מהכינרת לים המלח ולא מהיובל העוצמתי הנוסף של ירדן, הירמוך. לפיכך, המים הקיימים הם בעיקר מדליפות חקלאיות מעמק הירדן, יחד עם שפכים מקומיים. בשל השינויים העונתיים של העונות היבשות והגשומות, מומלץ לקבל מידע מעודכן לגבי איכות המים טרם הכניסה אליהם.
בניית כנסייה
במאות המוקדמות של העידן הנוכחי, כנסיות ומנזרים רבים נבנו בסביבת האתר, עוד החל מהתקופה הביזנטית. מאוחר יותר, בזמנים הקשים של הקהילה הנוצרית, המנזרים שימשו כמקום מפלט והכנה לעולי רגל, אך ככל שמספרם של עולי הרגל פחת, בעיקר אחרי הכיבוש המוסלמי מהצלבנים במאה ה-12, רובם ננטשו. מאוחר יותר, בתקופה העותומנית, מהמאה ה-17 ואילך, האפוטרופסות על המבנים הוחזרה לכנסייה האורתודוכסית היוונית, אך רוב האחרים נותרו נטושים.
משנת 2011, שתי קפלות חיצוניות חדשות נבנו, בעיקר כדי לשרת את חגיגות האורתודוכסיות המזרחיות באתר, אך גם משמשים מבקרים נוצריים מכל העדות.
חגיגות חג ההתגלות
ההתאספות ההמונית לתפילה וחגיגת חג ההתגלות על ידי הכנסיות המערביות, לפי הלוח השנה הגרגוריאני, מתקיימות באתר ב-6 לינואר.
החגיגות הגדולות יותר לשל אותו אירוע בכנסיות האורתודוכסיות המזרחיות נקראות “התגלות”, שלפי לוח השנה היוליאני מתקיימות ב-19 לינואר.
חגיגות טבילה נוספות מתקיימות באתר לכל הכנסיות כחלק מסוף השבוע של חג הפסחא באפריל.
באתר קפלות לתפילה, ספסלים למתפללים, שירותים, חדרי הלבשה, מקלחות ומרכז מבקרים.
Tagged as: חניה, כניסה חופשית