VIDEO
האניגמה ההיסטורית של מערות קומראן
קומראן קיבל את שמו הנוכחי מהבדואים, שלעיתים קרובות השתמשו בחורבותיהן הגלויות יותר כמקלט ובסופו של דבר הביאו את האתר, קומראן, לתהילה כשנתקבלו במגילות החבויות במערות הסמוכות לאתר באמצע המאה ה-20- the Dead Sea Scrolls (מגילות ים המלח
מה שברור ומוסכם על האקדמאים והארכיאולוגים הוא שקומראן היה:
קומראן שימש לראשונה בתקופת הברזל 2- היינו המאות ה-8-9 לפנה”ס, אשר זוהה לפי חרס, כלים ובניית קיר מהשכבות המוקדמות. קומראן התרחב למה שחשוף כיום, כאשר רוב המבנים הגלויים והחשופים נבנו במהלך תקופת החשמונאים (המכבים). קומראן יושב באופן קבוע מ-130 לפנה”ס עד הריסתו על ידי הכוחות הרומים של טיטוס במאות 68-69 לספירה. קומראן שימש כחיל מצב רומי למשך 20 שנה בסוף המאה ה-1 לספירה. קומראן שימש שוב במרד היהודי השלישי נגד הרומאים, מרד בר כוכבא, בשנים 132-135 לספירה.
חקר קומראן באמצע המאה ה-19, חוקים וארכיאולוגים כבר נתקלו ב’מגדל’ הגלוי בבירור באתר קומראן ובבית הקברות עם למעלה מ-1000 קברים במזרח קומראן.
חקרים רבים נעשו במאה ה-29 ובתחילת המאה ה-20, אפילו לפני גילוי המגילות הסמוכות. חפירות בשליטת ישראל בתחילת שנות ה-70 חשפו את אתר קומראן בפירוט בפעם הראשונה, מתחת לשרידי ההרס והזמן, שהשאירו אר את המגדל מהעידן הרומי גלוי בבירור מעל פני השטח.
‘חדר האוכל’ של קומראן גילוי חדר שזוהה כ’חדר אוכל’ בשל חדר ‘כלי אוכל מחמר’ הסמוך לו, אם לשפוט לפי גודלו וצורתו המלבנית הארוכה, הדומה לזו של בית מדרש אופייני לסוף עידן בית שני, הוביל למסקנה כי חדר זה שימש ללימוד, אכילה ולרוב ענייני הקהילה.
ברוב הקהילות של עידן בית שני, הוא זוהה כבית כנסת ששימש את הקהילה להתאספות, כמו גם בית ספרו, אך שימש גם כחדר אוכל רק לחתונות. סוג בנייה אחד נעדר באופן בולט מקומראן- כל המבנים קהילתיים. לא נמצאו שום מעונות בנויים, מה שמוביל למסקנה שהם גרו במערות ובאוהלים או תחת עצי הדקל סביב האתר.
האמנות בקומראן חדרים וכבשנים רבים מראים כי הדיירים התפרנסו מחקלאות ומיצירת כלים וסירים משלהם, כמו גם עיבוד התוצרת המקומית כמו סילאן- מעל 100,000 גלעיני תמרים נמצאו באתר.
סופרים בקומראן גילוי דיו ונוצות רבות בחדר קהילתי אחר הראו כי ייתכן והייתה הכנסה נוספת לקהילה מיצירת והעתקת מגילות של כתבי קודש- התנ”ך העברי. עם זאת, יש לציין כי המגילות לא נתגלו במבנים הקהילתיים.
הנדסת קומראן גילוי סכר מעל הנחל (יועד למבול), שמנע ממי הגשם להתנקז לאזור ירושלים ואת האקוודוקט אליו כוונו המים הראה את רמת מיומנות ההנדסה ואת יצירתיותה.
המים כוונו למתקני אחסון יחידים וכפולים רבים. ‘יחיד’ מתייחס לבור או למקווה (טיהור פולחני יהודי) ו’כפול’ כאשר הבור והמקווה היו זה לצד זה והוזנו מערוץ אחד של מערכת האקוודוקט.
מגילות קומראן המגילות נחשפו קרוב מדי לאתר הבנוי מכדי לנתק אותן מהתושבים ומחיי הקהילה.
המגילות כוללות:
למעלה מ-100 עותקים של התנ”ך העברי בעברית מקורית, כמו גם כמה עותקים המבוססים על תרגום השבעים היווני מ-200 לפני הספירה וכמה עותקים של התורה הקרובה יותר לזו של השומרונים. כתיבת החוקים והאמונות המקראיות- במיוחד של הכת, או הכתות, שחיו באתר במהלך שגשוגו בסוף עידן בית שני. פירושים מפורטים על כתבי הקודש, המצטטים את הטקסט המקורי ישירות לפני אמידת ההשקפה על משמעות הקטע. מגילת אסתר, אשר לא הייתה לטובת ונשללה מהקנון היהודי ברוב סוף עידן בית שני, והינו הספר היחידי בתנ”ך שלא נתגלה במערות סביב קומראן.
קהילה דתית- ‘כת ים המלח’ (יחד)
אם ניקח את ‘מגילות חוקי הקהילה’ שנמצאו במערות, יחד עם התיאורים בכתביו של ההיסטוריון היהודי מהמאה ה-1 יוסף בן מתתיהו ונקשור אותם לדוחות של פילו ופליני הזקן עם הרקע ההיסטורי היווני- רומיי שלהם, אשר כולם מוזכרים באתר או בכתות, נוכל להבין קהילה עם אורח חיים סגפני נוקשה, מערכת ספציפית משלה של אמונות אפוקליפטיות ביום הדין הקרוב, שהפרידה את עצמה מאתר הפולחן היהודי המרכזי במקדש ירושלים. הפרדה זו מתוארת כבשל ‘כוהן רשע’, שככל הנראה היה כוהן גדול משושלת החשמונאים.
ב’מגילות החוק הקהילתי’ שלה, הכת התייחסה לעצמה כאל ‘בני האור’, שאויביה היו ‘בני החושך’. המונח בו נעשה שימוש נרחב היה ‘יחד’, אשר מופיע בתיאור אורח חייהם על ידי יוסף.
במילה זו נעשה שימוש משמעותי בפסוק הראשון של תהילים 133:
“הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד”
ספר ברית דמשק ספר זה, שנמצא בין מסמכי חוקי הקהילה, הצביע לא רק על צורה אחת של חיים דתיים, אלא על קיומן של גרסאות שונות לאורח חיים זה, אפשרות לקיום משותף ואולי לאורך תקופות זמן שונות.
העובדה שהאתר לא נבנה, אוכלס ונהרס בתקופה של 200 שנה בה כת אחידה אחת כבשה אותו, צריכה להיראות הגיונית ולא מפתיעה, שכן כל הכתות הדתיות פיתחו אמונות ואורחות חיים לאורך תקופת זמן.
מדוע המערות? על מנת להבין את הסיבות מאחורי אחסון עותקים רבים כל כך של התנ”ך העברי והמגילות האחרות בצנצנות במערות רבות הפזורות סביב קומראן, עלינו לבחון את ההקשר ההיסטורי של אותה תקופה בד בבד עם לקחי ההיסטוריה טרם עידן זה.
במהלך חורבן בבל של ירושלים ובית המקדש ולאחריו גלות האליטה המשכילה במאה ה-6 לפני הספירה, בני יהודה ושרידי שאר שבטי ישראל כמעט ואיבדו את כתבי הקודש של התנ”ך העברי. כך מתואר על ידי הנביא ירמיהו שהיה נוכח בזמנו.
לפי ספר שכבר אינו קיים בקנון היהודי בעד המאה ה-1 לפני הספירה- בספר מקבים ב’, פרק 2, ירמיהו החביא את ארון הקודש (שנקרא באנגלית ארון הברית) במערה על הר נבו, אותה אטם והסתיר את הגישה אליה. הר נבו יושב מול קומראן ברכס המזרחי.
הסבר אפשרי להסתרת ו/ או אחסון המגילות במערות היה ההרס הרומי המתקרב והצורך הנואש לשמר את כתבי הקודש, עבודת הכת, או אולי אפילו העבודות וכתבי הקודש של קבוצות שונות, כולל האיסיים הנזיריים ששהו בעיר, ניתנו לכת ים המלח על מנת שיסתירו ויגנו עליהם מפני הרומאים.
סיכום- אניגמה הגילויים והמסמכים של קומראן עוררו יותר שאלות מאשר תשובות. לא רק שדעה אחידה על טבע האתר בימי פריחתו, אלא נוצרו אף יותר תיאוריות והיפותזות, שהביאו לבלבול ההדיוטים שביקרו באתר וקיוו להבין אותו לפי ההקשר ההיסטורי
Tagged as: חניה, טוב לילדים, מקבלים כרטיסי אשראי
