קירותיו, אבניו וחלליו הדוממים של מנזר אותימיוס מספרים למעשה את סיפורה של נזירות מדבר יהודה בתקופה הביזנטית (המאה הרביעית לסה”נ עד המאה השביעית). סיפור מרתק על מתבודדים אדוקים שחיו את חייהם בצניעות, תוך נדירת נדרים והתבוננות עמוקה פנימה. הנזירים כינו את האזור “המדבר של העיר הקדושה”, מקום שבו פעלו גיבורי העבר מתקופת התנ”ך ומהברית החדשה. כנהוג באותה התקופה, כונה המנזר על שם מי שייסד אותו – הנזיר הארמני אותימיוס (473-337 לסה”נ), מחדש תנועת הנזירות במדבר יהודה. בתקופת חייו פעל המקום כמנזר מתבודדים, ובשנת 482 הוסב למנזר שיתופי. הוא היה פעיל עד לתקופת מסעות הצלב, במאה ה-12. במאה ה-13 שימש תחנת דרכים בשם ח’אן אל-אחמר, וננטש בעת השלטון העות’מאני. מתחם המנזר עצמו רחב ידיים, והוא כולל שער כניסה, חצר מרכזית, מבנה קבורה (קריפטה), תאי נזירים, כנסייה, אכסניה ותעלות מים. מומלץ להגיע אל עמדת התצפית המקורה, לצד רצפת פסיפס המעוטרת בדגמים גיאומטריים, ולזכות במבט פנורמי אל הרי מדבר יהודה. לאחר היציאה משטח המנזר מובילה הדרך אל מאגר מים ענקי, ששימש את יושבי המקום בתקופות השונות. במקום הותקנו מדרגות היורדות עד לקרקעיתו – חוויה מומלצת במיוחד!
האתר פתוח למבקרים בתיאום מראש בלבד.
דמי כניסה: 15 ₪ למבוגר, 7 ₪ לילד; כרטיס משולב (מנזר אותימיוס ואתר השומרוני הטוב): מבוגר 30 ש”ח, ילד 14ש”ח; בקבוצה (מעל 30 איש): מבוגר 14 ₪, ילד 6 ₪; קיימת אפשרות לניקוב בכרטיס התייר; למנויי רשות הטבע והגנים – הכניסה חינם.
הדרכות: ניתן להזמין סיור מודרך לקבוצות (בתשלום) בשפות אנגלית או עברית
בטל’ 03-7942451 או בדוא”ל: [email protected]
