הקרן לחקר ארץ ישראל (PEF) נוסדה באוניברסיטת אוקספורד באמצע המאה ה-19 כתוצאה מסקרנות מדעית אירופאית למפות ולבחון כל פינה בכדור הארץ. זו עודנה חברת המחקר הוותיקה ביותר של האזור.
ה-PEF שלחה חוקרים לחופי ארץ ישראל, מצרים וסוריה ב-1867. באותו זמן הבריטים החלו לחשוף את כוונתם לקחת את השליטה במזרח התיכון מהאימפריה העותומנית. המשימה המשנית של ה-PEF הייתה, אפוא, לפקוח עין משמרת על האימפריה העותומנית ולאסוף מודיעין פנימי.
החוקר הראשון היה סרן צ’ארלס וורן, לשעבר ראש משטרת מטרופולין לונדון. תרומתם להבנה הארכיאולוגית וההיסטורית של ארץ הקודש הייתה רבת חשיבות: הם היו הראשונים לבצע חפירות נרחבות בעיר העתיקה של ירושלים. הם ביצעו את הסקירות המקיפות המוקדמות ביותר של חלקים גדולים מארץ הקודש והיו הראשונים לגלות שים המלח למעשה נמוך יותר מגובה פני הים.
ב-1913 הפליגה משלחת לחופים הצפוניים על מנת לבחון את הנסיגה הקבועה של ים המלח. בהתקרבם לסלע הגדול והבולט הסמוך לעין פשחה, הם סימנו קו של 50 סנטימטרים מעל פני השטח של ים המלח וחרטו את ראשי התיבות של הקרן ‘PEF’ מתחת.
ניתן לראות את סלע PEF מכביש מספר 90 בעת התקרבות מהדרום, 1.6 קילומטרים לפני הכניסה לשמורת הטבע עינות צוקים, בצד המזרחי של הכביש. העובדה המדהימה לגבי סלע PEF הוא שהכביש נסלל ב-1967 וכיום נמצא כ- 4 מטרים מתחת לקו… כמובן, ים המלח איבד 40 מטרים טובים מאז. סלע זה נותר כזיכרון מדאיג להתכווצות המהירה של ים המלח.
Tagged as: כניסה חופשית
