VIDEO
ברוכים הבאים להר מצדה בישראל
הר מצדה מתנשא גבוה מעל מישור ים המלח וללא ספק המרשים בהרי יהודה. ההר ממוקם באזור ים המלח. גובה הר מצדה הינו כמעט 100 מטרים מעל פני הים בעוד שתחתית ההר נמוכה מאוד, בקרבת ים ההמלח, הנקודה הנמוכה ביותר בעולם, מה שיוצר ירידה גדולה של 400 מטרים.
מבחינה גאולוגית, מצדה הינו ‘הורסט’, סלע שנדחף באמצעות לחצים של שינוי מתמשך בשבר הסורי האפריקאי, אשר יצר רמה מוגבהת עם מדרונות תלולים- אלו מהווים תנאים המושלמים למבצר טבעי. הר מצדה ממוקם באופן אידיאלי מעל הכבישים הראשיים העתיקים הנמתחים לאורך החוף המערבי של ים המלח ועד עין גדי. כבישים אלו שימשו להעברת המלח היקר מים המלח דרך יהודה ושאר העולם העתיק. ההר מוקם גם מעל החלק הצר ביותר של ים המלח, מול לשון ים המלח המחלקת אותו לאגן הצפוני והדרומי. תכונות אלו שמרו להר מצדה מקום של כבוד בין דפי ההיסטוריה עקב הייחודיות האסטרטגית שלו.
הראיה הארכיאולוגית המוקדמת ביותר בהר מצדה מגיעה עוד מימי תקופת האבן, העידן הכלקוליתי, בערך האלף ה-4 לפני הספירה. למרות תנאי המדבר הקשים והבידוד היחסי של ים המלח , קיימות הוכחות לכך שהר מצדה היה מיושב במהלך המילניה עד המאה ה- 6-7 לספירה. עם זאת,
נראה כי לשלושה תקופות עיקריות הייתה משמעות עצומה:
התקופה הראשונה היא תקופת החשמונאים (תקופת המכבים) של השנים 167-73 לפני הספירה עד התקופה ההרודיאנית בין 36-4 לפני הספירה. השלב השני הוא המרד הגדול של היהודים נגד הרומאים בשנים 66-74 לספירה. השלישי הוא בעת המודרנית- חפירות מצדה שהובלו על ידי שמריהו גוטמן ויגאל ידין בשנים 1950-60. ביקור במצדה מבטיח איחוד של שלושת השלבים ההלו ליצירת סיפור היסטורי מדהים.
הורדוס הגדול ומצדה יותר מ-90% מהממצאים במצדה מקורם בימי המלך הורדוס הגדול. התושבים בשנים אלו השתמשו במתקנים הרודיאניים הרבים עם שינויים מזעריים על מנת להתאים אותם לצורכיהם.
פסגת הר מצדה דמוי היהלום הינו באורך 600 מטרים ובקושי נזקק לביצורים נוספים, אך הורדוס, שהיו לו יותר אויבים מידידים, עמל לבצר את פסגת ההר עם קיר כפול. אחרי שבנה 6 מבצרים רק במדבר יהודה, הוא הפך את מצדה למקום המפלט האולטימטיבי. המלך האדריכל המבריק בנה שני ארמונות מופלאים, מערכת של 29 מחסנים עצומים ובתי מלאכה שונים בכדי לספק את כל צרכי המבצר. החדשנות המהפכנית של הורדוס הייתה מערכת המים, שלקחה לקנה מידה גדול הרבה יותר את השיטה שכבר שימשה במאה שלו ובמאה הקודמת במאחזים ובקהילות המדבריות. תוך התגברות על תנאי המדבר הקשים המתאפיינים בירידת גשמים של 5 ס”מ, הצליח הורדוס ללכוד את המים של השיטפונות הנדירים מהעמקים במערב, העשויים לרדת רק 3-5 פעמים בשנה וניצל אותם למילוי 12 בורות מים עצומים בתוך כמה שעות, יחד עם מקסום ירידת הגשמים בפסגת ההר עצמה, כך שמר על מספר בריכות שחייה, בית רחצה רומי מצויד היטב, גנים וצמחייה. חוקרים מעריכים כי במקרה הצורך, הורדוס יכול היה לשרוד בקלות במצדה למשך כמה שנים.
מספר נקודות מבט היסטוריות, על אף שמעטות, סוברות כי הורדוס עצמו מעולם לא שכן במצדה, אך רגעי השיא של העידן שלו היו מעצר אשתו, מרים החשמונאית ואמה אלכסנדרה. הורדוס אבטח אותן במבצר מצדה ויצא למסע מסוכן של לוחמה בקיסר הרומי. הוא השאיר מאחור הוראה להרוג הן את המלכה והן את אמה למקרה שמשהו יקרה לו. פרשה זו הובילה שרשרת של אירועים שהסתיימו בהוצאה להורג של אשתו האהובה. מקרה זה הביא להידרדרות הדרגתית במצבו הפיזי והנפשי של הורדוס ורדף את המלך המקולל עד יומו האחרון.
רוב החוקרים מחזיקים בדעה כי הורדוס השתמש במבצר כארמון חורף ומשכן מאובטח, מבודד יותר מארמונותיו ביריחו, הזהים לאלו בבקעה הגבוהה.
המרד הגדול של מצדה הקונפליקט בן 8 השנים בין היהודים לרומאים פרץ בשנת 66 לספירה אחרי שנים ארוכות של משטר רומאי מושחת ורודני. זמן קצר לאחר פריצתו, כוח יהודי הצליח לכבוש את מצדה מחיל רומאי חלש יחסית. המשטר הרומאי דיכא את המורדים שהתקדמו מצפון לדרום. חשיבות הר מצדה עלה כשהכוח הרומאי המשיך לכיוון ירושלים. העיר ננצרה ונהרסה בשנת 70 לספירה, רבים נמלטו בכדי למצוא מקלט במצדה.
הממצאים על ההר מציירים תמונה של אוכלוסייה צפופה של קנאים דתיים שקידשו את הרוחניות ובזו לנוחות הפיזית של ההדוניזם הרומי. הם חילקו את האולמות המפוארים של הארמונות הרודיאניים לחדרים זעירים על מנת לשכן כמעט אלף מורדים, אשר 350 מתוכם היו חיילים חמושים שהובלו על ידי אלעזר בן יאיר הכריזמטי. מעל המוזאיקה הכשירה הם בנו תנורים לבישול, מטשטשים את עיטורי הפרסקו הבזבזניים.
הר מצדה נותר המבצר האחרון של היהודים לאחר שהרומאים כבשו את כל יהודה בחורף של שנת 73 לספירה. בשלב זה, הרומאים התכוננו לעשות את הבלתי אפשרי ולכבוש את ההר. הם נצרו את מצדה עם לגיון- 10,000 חיילים. הרומאים כיתרו את מצדה, תוך כדי בניית קיר סוללה באורך 5 קילומטרים, בשילוב 8 מחנות מצור, כולל בית חולים, מחנה בנקודת תצפית ומטה ראשי. אלו נשמרו טוב יחסית בשל היעדר הגשם והלחות ולמעשה מייצגים את שרידי המצור הרומי המרשימים בעולם. הודות לאלו, הוכרסה מצדה כאתר מורשת עולמית של אונסקו ב-2001.
בניגוד למצור רגיל, בו הנצורים מבודדים ונתונים ל’חנק’ איטי הנובע ממחסור באספקה חיונית, במקרה זה הנצורים זכו למספיק צל, מים וצידה שיחזיקו לחודשים רבים. הרומאים נאלצו להתפזר סביב קו הביצורים האינסופי והחשוף של הר מצדה ונזקקו למזון ומים ל-10,000 איש. מעיין המים הקרוב ביותר היה במרחק מסע של 4 שעות ברגל מההר עם אספקה מוגבלת של מזון שהושג מעין גדי המרוחק משם כ-16 קילומטרים. הרומאים נאלצו למצוא דרך לטפס על המדרונות התלולים של מצדה עם כוח חזק מספיק לפרוץ את המבצר, כשהם נאבקים נגד האביב והקיץ הקרבים, שיביאו טמפרטורות בלתי נסבלות. אך רוח הרומאים לא נשברה: הם הכריחו את השבויים היהודיים לבנות רמפה עצומה, חושפים אותם לירי חצים ואבנים מהמגנים מעל. הרמפה הושלמה בערב פסח של 74 לספירה. הרומאים הרימו את המצור והתכוננו לפרוץ למצדה בבוקר שלמחרת.
כשהרומאים פרצו לבסוף, הם נדהמו. הקנאים בחרו לשמור על חופש הרוח מאשר על בשר ודם, התאבדו והשאירו לרומאים את המראה המחריד של התאבדות המונית.
העידן המודרני של ההר שני חוקרים נלהבים, אשר החזיקו בתפקידים בכירים במלחמת העצמאות של ישראל ב-1948-49, חפרו בהר מצדה והביאו אותו למרכז המודעות הלאומית של ישראל כסמל לגאווה לאומית.
שמריהו גוטמן היה הראשון שחפר במצדה בשנות ה-50. הוא גילה את הרמפה הרומית וסרק את ההר. הוא היה זה שזיהה את האתר כאתר היסטורי. מאז, הר מצדה הפך למרכז הצליינות הציונית וסיפור מגניו מול הרומאים הפך לאגדת גבורה במדינת ישראל החדשה.
יגאל ידין הוביל את החפירות המקיפות בשנות ה-60 וגילה את הארמונות, המוזאיקה, המחסנים, בתי הרחצה ואת בית הכנסת- בזמנו הראשון שהתגלה. עם זאת, הממצא המשמעותי ביותר עבורו היה ערימת כלי חרס שבורים עם שמות משפחות הקנאים עליהם, אשר נשאו את שם משפחתו של אלעזר בן יאיר, המוכר לנו לפני כן רק מדפי ההיסטוריה הודות למצביא היהודי במאה ה-1 שהפך להיסטוריון- יוסף בן מתתיהו. ידין, בעבר הרמטכ”ל השני של צה”ל, האיש שעזר להוביל את ישראל לחרותה לאחר סגירת 2000 שנות גלות, מצא את עצמו מחזיק שבר כלי חרס הנושא שם כתוב ביד של המצביא האחרון של המצבר האחרון של מורדים יהודים חופשיים לפני הגלות.
Tagged as: חניה, טוב לילדים, מקבלים כרטיסי אשראי
